הפרדת מזונות – האם כדאי להפריד בין פחמימות לחלבונים בתזונה?

הפרדת מזונות

 

שלום רב עוקבים יקרים שלנו,

בפוסט של היום נגע באחד הנושאים המדוברים ביותר בעולם הבריאות והתזונה והוא "הפרדת מזונות"

 

כשאנחנו אומרים "הפרדת מזונות", הכוונה בדרך כלל להפרדה של מזונות שהם יותר פחמימתיים (דגנים וירקות שורש) ממזונות שהם יותר חלבוניים (בשר, עוף ,ביצים, דגים) ויש הרבה גישות שדוגלות בהפרדת מזונות כדרך טיפולית של ממש או כדרך יעילה לירידה במשקל.

בפוסט של היום אנחנו רוצים לעשות סדר בכל עניין הפרדת המזונות ולענות על השאלות הבאות:

 

  1. מה ההיגיון מאחורי הפרדה של מזונות חלבוניים ומזונות פחמימתיים
  2. האם באמת יש צורך בהפרדה שכזו?
  3. עוד משפחות מזונות שמומלץ מאוד להפריד?
  4. המלצות תזונתיות לסיכום

 

אז שנתחיל?

 

1. מה ההיגיון מאחורי הפרדה של מזונות חלבוניים ומזונות פחמימתיים

נתחיל ונאמר כי הפרדת מלאה של חלבונים ופחמימות היא כמעט בלתי אפשרית וזאת מכיוון שכל מזון טבעי (פירות, ירקות, שורשים, ביצים, עוף, דגים, בשר, זרעים, דגנים, קטניות…) מכיל שילוב של כל אבות המזון גם אם אב מזון מסוים קיים בו בכמות מאוד מאוד מזערית.

 

למשל, ידוע שבפירות מתוקים יש מעט מאוד שומנים אך אין זה אומר שאין בהם בכלל…

ידוע גם שבבשר יש מעט מאוד פחמימות אך אין זה אומר שאין בו כלל (יש בו ממש ממש מעט, בכמות מזערית)

 

ולכן, כשמדברים על הפרדה של מזונות פחמימתיים ממזונות חלבוניים, לרוב הכוונה היא להפרדה של מזונות מהחי שנחשבים חלבוניים יותר – מדגנים וירקות שורש שנחשבים פחמימתיים יותר.

 

*** הערה קטנה לחשובה – חשוב לציין שגם קטניות מכילות בעיקר פחמימות. זה נכון שהן מכילות אחוז גבוה יותר של חלבון מאשר דגנים או מזון אחר מהצומח אך הן מכילות גם הן בעיקר פחמימות (למעט סויה…) ***

 

ההיגיון טמון בסדר שבו עובדת מערכת העיכול שלנו. 
העיכול של המזון שלנו מתחיל עוד בפה ע״י פעולת הלעיסה וע״י אנזימים וחיידקים הנמצאים ברוק. 
אחד האנזימים המשמעותיים ביותר שקיימים ברוק שלנו הוא ״פטיאלין״ ותפקידו לבצע פירוק ראשוני של סוכרים ופחמימות. 

 

ניסוי נחמד שניתן לעשות כדי להיווכח לפעולתו של האנזים הזה הוא ללעוס מזון פחמימתי מאוד אך שאינו מתוק (כמו פרוסת לחם למשל…), ולהשאיר אותה בפה, ללעוס וללעוס מבלי לבלוע עד שממש מרגישים שטעמה הופך יותר ויותר מתוק. דבר זה קורה בעקבות הפעולה של האנזים פטיאלין שמפרק לאט לאט את רב הסוכר שנמצא בלחם לחד סוכר שטעמו מתוק. 

 

כמובן שהפירוק בפה אינו מושלם אלא מהווה רק את תחילתו של תהליך העיכול והפירוק. 

 

אז כאמור, עיקר הפירוק בפה הוא פירוק של סוכרים ופחמימות ומעט שומנים וחלבונים. 

 

לאחר מכן, המזון מגיע לקיבה ושם, עיקר הפירוק הוא של חלבונים ושומנים ע״י חומצות מרה (שומנים) ואנזימים נוספים המפרקים את החלבונים. אחד האנזימים הידועים והמוכרים ביותר הוא פפסין שתפקידו לפרק ולעכל חלבונים. 

 

משם, עובר המזון אל התריסריון (החלק הראשון של המעיים), שבו הפירוק הוא של כל אבות המזון. משם ממשיך המזון לשאר חלקי המעי הדק ולבסוף למעי הגס. 

 

בשורה התחתונה, כשאנחנו מפרידים מזונות פחמימתיים ממזונות חלבוניים, אנחנו מקלים מאוד על תהליך העיכול הראשוני בפה ובקיבה. 

 

מכיוון שבפה, עיקר תהליך הפירוק הוא של פחמימות וסוכרים ובקיבה עיקר תהליך הפירוק הוא של חלבונים ושומנים – כשאנחנו משלבים מזונות מאוד חלבוניים ומאוד פחמימתיים יחד, אנחנו פוגעים בתהליך העיכול היעיל של הפה ושל הקיבה שלנו. 

 

איך בדיוק אנחנו פוגעים בתהליך העיכול התקין?

 

אותם אנזימים שעליהם כתבנו קודם (פטיאלין בפה ופפסין בקיבה), דורשים ״סביבת עבודה״ מסוימת כדי לעבוד באופן הכי יעיל (לדוגמא – פפסין צריך סביבה מאד חומצית לעבודה יעילה לעומת פטיאלין שצריך סביבה בסיסית יותר). ברגע שאנחנו אוכלים ביחד מזון פחמימתי מאוד ומזון חלבוני מאוד (כמו למשל, בשר עם תפוח אדמה…), אנחנו פוגעים ביעילות העבודה של אותם אנזימים וכך, כל תהליך העיכול הראשוני נפגם. 

 

חשוב לציין שגם הפה וגם הקיבה שלנו מפרישים כמות רוק, מיצי מרה ואנזימים כתלות בסוג וכמות האוכל שאנחנו אוכלים ולכן, אם אנחנו אוכלים עוף עם צ׳יפס (למשל…), הקיבה תפריש הרבה מאוד פפסין אל חלל הקיבה כדי לעכל בצורה הטובה ביותר את החלבון אבל הימצאות הצ׳יפס בקיבה, פוגעת גם בעיכול העוף וגם בעיכול הצ׳יפס עצמו. 

 

מה שקורה בסופו של דבר הוא שגם החלבון וגם הפחמימה לא מתעכלים כמו שצריך ואל התריסריון מגיע מזון לא מעוכל דיו והמעי הדק עובד קשה יותר כדי לפרק ולעכל את המזון שהגיע מהקיבה. כשמערכת העיכול עובדת קשה יותר, עם השנים זה גורם נזק בריאותי למערכת העיכול ובעקבות זאת לתסמינים בריאותיים לא נעימים

 

ולמה זה גורם?
לעיתים קרובות, אנשים שרגילים לשלב מזונות פחמימתיים עם חלבונים סובלים מגזים, הרגשת נפיחות קבועה, חוסר איזון בקטריאלי במעיים, צרבות ובעיות עיכול נוספות. 

 

2. האם באמת יש צורך בהפרדה שכזו?

 

האם כולם חייבים להימנע משילובים של מזונות פחמימתיים וחלבונים והאם כל המזונות הללו דומים באפקט שלהם על מערכת העיכול שלנו?

 

חשוב לציין שכולנו אנשים שונים עם גנטיקה שונה וזה לעולם לא יהיה נכון להגיד שיש דרך תזונתית אחת שנכונה לכולם. זה כן יהיה נכון לומר שיש קווים מנחים שנכונים לאחוז גבוה מאוד מהאוכלוסייה ובמקרה הזה של הפרדת מזונות אנחנו אכן ממליצים לרוב האנשים להפריד מזונות חלבוניים ומזונות פחמימתיים רוב הזמן (אצל אנשים בריאים, לא יקרה שום נזק אם פעם בשבוע הם כן יאכלו מנה חלבונית עם מנה פחמימתית מאוד…). 

 

עוד חשוב לציין כי לא כל המזונות מתנהגים דומה במערכת העיכול שלנו ולכן ישנם שילובים שיותר מקלים עם מערכת העיכול גם אם כן מדובר על שילוב של פחמימה וחלבון. למשל, הרבה אנשים מסתדרים היטב עם שילוב של דג עם בטטה לעומת בשר עם בטטה בגלל הרכב המזון. 

 

שורה תחתונה לחלק הזה:

 

נסו על עצמכם!
אנחנו יודעים שאצל אנשים רבים, הפרדה של מזונות חלבוניים ומזונות פחמימתיים לארוחות נפרדות תעשה טוב מאוד ותביא להקלה בסימפטומים של בעיות עיכול. איכלו את הדגנים וירקות השורש בארוחות לחוד ואת המזון מהחי בארוחות אחרות. 

 

ארוחה חלבונית לדוגמה:
דג עם שעועית ירוקה

 

ארוחה פחמימתית לדוגמה:
אורז עם סלט

 

אבל רגע אחד, זה לא הכל!

 

3. עוד משפחות מזונות שמומלץ מאוד להפריד

 

עד כה דיברנו על פחמימות וחלבונים…
מה לגבי שומנים?

 

שאלה טובה 🙂

 

ראשית, חשוב להגדיר מה הם שומנים, או יותר נכון, מה הם שומנים טבעיים!

 

גם שומן, כמו פחמימות וחלבונים, קיים ברמה כזו או אחרת בכל מזון טבעי. 

 

מהו שומן טבעי?
שומן טבעי מהצומח הוא שומן שקיים בזרעים, אגוזים, שקדים ופירות שומניים (אבוקדו, זיתים, קוקוס…).

 

שומן טבעי מהחי הוא שומן שקיים בביצים, דגים, בשר שמן ועוף. (יכול להיות שאתם עכשיו אומרים לעצמכם ששומן מהחי אינו בריא. בגלל שומן רווי, בגלל כולסטרול או בגלל המון מיתוסים אחרים שהרגילו אותנו לחשוב עליהם… יש לנו כמה פוסטים שבהם עסקנו בנושא הזה כמו זה למשל – לחצו כאן, אבל אנחנו יכולים לומר לכם בוודאות כי אין שום סיבה אמיתית לפחד משומן טבעי מהחי, אין שום סיבה לפחד מכולסטרול ואין שום סיבה לפחד משומן רווי כל עוד אוכלים בצורה טבעית ומנהלים אורח חיים בריא…)

 

מהו שומן לא טבעי?
כל שומן שעבר תהליך עיבוד וזיכוך המערבים חימום ו/או עירבוב עם כימיקלים שונים. אנחנו מדברים על דברים כמו:
מרגרינה,
שומן מוקשה,
שומן מוקשה חלקית,
שמן קנולה מזוכך,
שמן סויה מזוכך,
שמן חמניות מזוכך,
שמן תירס מזוכך,
וכד׳…

 

ההמלצה היא בכל מקרה להימנע משומן לא טבעי כי הוא בכל מקרה עשוי לגרום נזק לבריאות שלנו. אבל מה לגבי שומן טבעי?

 

שומן הוא רכיב חיוני וחשוב ביותר לבריאות שלנו. כל כך הרבה פעמים אנחנו פוגשים מטופלים שממש מפחדים משומן כי הם רוצים לרדת במשקל או לשפר את ערכי הדם שלהם כשבפועל, הם רק פוגעים לעצמם בבריאות ולא מאפשרים לעצמם לרדת במשקל דווקא בגלל שהם ממעטים מאוד בשומן בתזונה שלהם. 

 

שימו לב למחקרים הבאים שמוכיחים שאין כל סיכון בצריכה של שומן רווי וכולסטרול:
(1), (2),(3),(4)

 

שימו לב גם להצהרה של משרד הבריאות האמריקאי שהסיר באופן פומבי את ההמלצה שלו להפחית בצריכת כולסטרול בתזונה – לחצו כאן (- גשו לעמוד 90, שורה 642) 

 

אז השורה התחתונה היא שאנחנו חייבים שומן בתזונה שלנו אבל מה הדרך הנכונה לאכול אותו כדי באמת למנוע השמנה ובעיות לבביות?

 

הפרדת שומנים מפחמימות!!

 

שם המשחק הוא תנגודת אינסולין, או במילים אחרות, עד כמה הגוף שלנו יעיל בשימוש שלו בהורמון אינסולין. 

 

מה?!?!?
מה זאת הקללה הזו שבדיוק רשמנו?

 

אל דאגה – הנה אנחנו מסבירים:

 

אחד ההורמונים המטאבוליים (= שקשורים לחילוף חומרים), העיקריים בגוף שלנו הוא ההורמון אינסולין. רובינו מכירים את ההורמון הזה בהקשר של סוכר בלבד אבל ההורמון הזה חשוב וחיוני לנו לפעולות רבות בגוף. 

 

בפוסט הזה אנחנו לא נפרט לעומק על כל תפקידיו ואופן פעולתו של ההורמון אינסולין (כדי שזה לא יהיה פוסט עוד יותר ארוך…), אבל דבר אחד שמאוד חשוב לציין על ההורמון הזה הוא שהוא הורמון ״אנאבולי״
(עוד קללה שכדאי להכיר).

 

משמעות המילה אנאבולי היא – בונה, או, תהליך בנייה. משמע, אינסולין הוא הורמון בונה. 
כל עוד יהיה לנו אינסולין במחזור הדם, הגוף יבצע פעולות של בנייה ואגירה. 

 

בין יתר תפקידיו של האינסולין, אחד התפקידים העיקריים שלו הוא גם לקחת את שארית הסוכר והשומן שנותר לנו במחזור הדם אחרי הארוחה ולקדם תהליכים שיהפכו את הסוכר הזה לשומן ויאגרו את שאריות השומן בתאי השומן שלנו (אדיפוציטים).

 

חשוב מאוד להבין שזו תהליך חד כיווני. כל עוד יהיה אינסולין במחזור הדם שלנו, הגוף לא יאפשר ניצול אנרגיה מרקמת שומן (מה שנהוג לכנות ״שריפת שומן״), אלא רק אגירה של עוד ועוד שומן. 

 

עד כאן, כל התהליכים הללו שתיארנו הם תהליכים טבעיים לחלוטין ואין איתם שום בעיה בריאותית, אז מה בכל זאת כן הבעיה??

 

הבעיה היא תנגודת אינסולין!
תנגודת אינסולין היא תופעה מטאבולית בריאותית שמאפיינת היום 85% מהאוכלוסייה מעל גיל 30. 

 

הכוונה היא שאם אתם מעל גיל 30, רוב הסיכויים שגם אתם סובלים מרמה מסוימת של תנגודת אינסולין. 

 

מה זה תנגודת אינסולין. אנחנו לא נפרט לעומק מה זאת תנגודת אינסולין בפוסט הזה (כי כבר עשינו זאת בפוסט הזה – לחצו כאן),
אבל אנחנו כן נגיד שבסופו של דבר, מה שקורה בגוף שלנו כשיש לנו תנגודת אינסולין הוא שההורמון אינסולין נמצא במחזור הדם שלנו הרבה מאוד זמן, הרבה מעבר למה שהוא אמור להיות שם ואז, הגוף שלנו נמצא במצב של בנייה (הורמון אנאבולי, זוכרים?), הרבה מאוד שעות מהיממה ולא משנה כמה בריא אנחנו אוכלים, אנחנו פשוט לא נצליח לרדת במשקל או לאזן את ערכי הדם שלנו. 

 

איך תדעו אם אתם סובלים מתנגודת אינסולין?
פרטנו על כך בהרחבה בפוסט הזה – לחצו כאן

 

אז איך כל זה קשור להפרדת מזונות?

 

ובכן,
אם אנחנו סובלים מתנגודת אינסולין זה אומר שברגע שאנחנו אוכלים מזון שגורם להפרשה של אינסולין, האינסולין הזה נמצא במחזור הדם שלנו הרבה מאוד שעות באופן לא טבעי ולא בריא והגוף שלנו נמצא במצב של אגירה ובנייה ולא יאפשר שריפת שומן. 

 

המזונות שגורמים להפרשת אינסולין הם (על פי סדר יורד מאלו שגורמים הכי הרבה להפרשת אינסולין ואלו שלא גורמים להפרשת אינסולין כלל):

 

– ממתקים, סוכר מעובד וקמח לבן
– מזונות אחרים העשויים מקמח (פריכיות, פסטות, קוסקוס, בצק וכד׳)
– דגנים וירקות שורש
– פירות מתוקים
– מזונות חלבוניים (גורמים להפרשת אינסולין במידה מועטה)
– שומן (לא גורם להפרשת אינסולין כלל!!)

 

לצפייה בטבלה מלאה של מזונות והעומס הגליקמי שלהם (= כמות האינסולין שהגוף יצטרך להפריש כדי להתמודד עם כמות הסוכר שהם מכניסים למחזור הדם) – לחצו כאן

 

*** חשוב לציין כי אין שום דבר רע במזונות פחמימתיים טבעיים (דגנים, ירקות שורש, פירות וכד׳), שגורמים להפרשת אינסולין. הבעיה מגיעה שאנחנו כבר סובלים מתנגודת לאינסולין ולא יודעים זאת וממשיכים לנהל את התזונה שלנו בצורה קלוקלת עד שהרופא אומר לנו שיש לנו סוכרת…  ***

 

(שוב, כדי לדעת האם גם בגופכם קיימת תנגודת להורמון אינסולין קראו את הפוסט הזה – לחצו כאן).

 

ואז, בגלל אותה תנגודת אינסולין שקיימת אצלנו בגוף, אם נשלב מזונות פחמימתיים (שגורמים להפרשה רבה של אינסולין) ויחד איתם גם מזונות שומניים, נבטיח לעצמינו שהשומן הזה יאגר כמעט באופן מיידי ברקמות השומן או יסתובב חופשי במחזור הדם שלנו ואז אנחנו באמת עשויים לפגוע בבריאות שלנו ולעלות במשקל. 

 

4. המלצות תזונתיות לסיכום

 

ולכן, אם שמעתם בעבר שכדאי לאכול את הפירות שלכם ביחד עם אגוזים כי זה גורם לסוכר להיספג לאט, אז מצד אחד זה באמת נכון, שומן במערכת העיכול אכן גורם לסוכר שבפירות להיספג לאט יותר אבל אם אתם כבר סובלים מתנגודת אינסולין, ההמלצה שלנו היא שלא תשלבו כלל מזונות פחמימתיים וסוכריים עם מזונות שומניים כדי להימנע מהנזק שיכול להיגרם מכך שהשומן יסתובב במחזור הדם שלכם ויאגר לרקמות השומן בגופכם (בעקבות תנגודת האינסולין). 

 

המלצות ושורה תחתונה:

 

1. קראו את הפוסט שכתבנו על תנגודת אינסולין (לחצו כאן), וגלו אם גם אתם סובלים מתנגודת אינסולין כבר עכשיו.
2. אם כן, הקפידו להפריד את המזונות הסוכריים (פירות, דבש, תמרים) והמזונות הפחמימתיים (דגנים וירקות שורש), מהמזונות השומניים יותר כמו אגוזים, שקדים, זרעים, אבוקדו, זיתים, ביצים, דגים שמנים, עוף שמן ובשר שמן.

 

3. טפלו כבר עכשיו בתנגודת האינסולין שלכם באופן טבעי! אם תרצו, תוכלו לעשות זאת בעזרתנו (לחצו כאן). 

 

בהצלחה עוקבים יקרים,
נתראה בפוסט הבא,

 

האחים גיל – בריאות טבעית

בנוסף,

בעמוד הפייסבוק שלנו אנחנו מפרסמים עוד המון תוכן חשוב שלא מופיע כאן באתר…

לחצו על כפתור ה Like כאן למטה כדי להתעדכן ראשונים בכל פוסט שאנחנו מפרסמים בעמוד