ארוחות בוקר

כמה ארוחות (הכי נכון) לאכול ביום וכמה (הכי נכון) לאכול בכל ארוחה?

howmanymeals

 

שלום,

בפוסט של היום נדבר על הנושאים הבאים:

  1. כמה ארוחות באמת נכון לאכול במהלך היום כדי לשמור על בריאות תקינה
           – האם נכון לאכול הרבה ארוחות ביום?
           – האם כדאי לדלג על ארוחות?
  2. כמה כדאי לאכול בכל ארוחה
  3. טיפים והמלצות לסיכום

 

שנתחיל?

 

כמה ארוחות באמת נכון לאכול במהלך היום כדי לשמור על בריאות תקינה

במציאות של היום עם שיטות התזונה השונות והדיאטות השונות אנחנו יכולים למצוא הרבה מאוד גישות לגבי מספר הארוחות שנכון לאכול במהלך היום.

ובעוד שזה נכון שאין תשובה אחת נכונה לכולם, בהחלט ישנן כמה טעויות מאוד נפוצות שעושות לנו נזק לבריאות ולחילוף החומרים ויש כמה קווים מנחים חשובים ונכונים שאם נשמור עליהם, נאפשר למערכת העיכול שלנו בריאות טובה יותר וע"י כך, נרד במשקל, נפחית את הסיכון לחלות בסוכרת ועוד מחלות כרוניות נפוצות נוספות.

 

אז בפוסט הזה אנחנו רוצים לגעת בשני מיתוסים מאוד נפוצים:

  1. האם נכון לאכול הרבה ארוחות לאורך היום?
  2. האם כדאי לדלג על ארוחות?

 

האם נכון לאכול הרבה ארוחות לאורך היום?

אכילה של הרבה ארוחות קטנות במהלך היום הפכה מאוד מאוד נפוצה בשנים האחרונות כדרך לרדת במשקל ולשמור על רמות סוכר מאוזנות בדם.

מבחינת ירידה במשקל, מטרת השיטה היא להקדים את תחושת הרעב ולאכול מנות קטנות כל כמה שעות וכך לא להתפתות לאכול יותר ממה שאנחנו צריכים.

מבחינת שמירה על רמות הסוכר, מטרת השיטה היא פשוט לדאוג לרמות סוכר קבועות במחזור הדם לאורך כל היום.

 

החדשות הטובות הן שזה עובד! זה אכן עובד. אם אוכלים הרבה ארוחות קטנות לאורך היום באמת מקדימים את תחושת הרעב ובאמת שומרים על רמות סוכר קבועות במחזור הדם והרבה אנשים באמת מצליחים כך לרדת במשקל ולשמור על רמות סוכר מאוזנות.

השאלה הגדולה היא האם זה נכון לאורך זמן והאם זה באמת פותר הבעיה מהשורש?

התשובה לצערינו היא לא!

 

עכשיו אתם יכולים לעצור ולומר: "מה אכפת לי אם זה לא מטפל בבעיה מהשורש, העיקר שזה עובד!"

 

הבעיה היא שזה עובד רק לזמן מסוים ועד גבול מסוים, מה הכוונה?

 

אנשים שסומכים על אכילה של הרבה ארוחות קטנות לאורך היום כדי לרדת במשקל יצליחו לרדת במשקל עד גבול מסוים ואז המשקל יתקע והם ישארו מתוסכלים עם כמה ק"ג עודפים שהם פשוט לא מצליחים להוריד.

אנשים שסומכים על אכילה של הרבה ארוחות קטנות לאורך היום כדי לאזן את רמות הסוכר, פשוט משמרים את המצב הקיים וגורמים לאט לאט להחמרה במצב, החמרה של התנגודת להורמון אינסולין ועלייה הדרגתית ואיטית של רמות הסוכר במחזור הדם שלהם, דבר שיגרום להם לאורך זמן להיות זקוקים לתרופות לאיזון הסוכר או למינון גבוה יותר של תרופות אם הם כבר נוטלים תרופות כאלו.

 

מדוע הפתרון הזה בעייתי?

אכילה של הרבה ארוחות קטנות לאורך היום משאירה את מערכת העיכול שלנו עסוקה וללא מנוחה לארוך כל היום! מערכת העיכול שלנו אינה עובדת רק בזמן שאנחנו אוכלים אלא ממשיכה לעבוד עוד שעות רבות לאחר שסיימנו לאכול.

וזה לא נגמר בזה כי בזמן שמערכת העיכול שלנו עובדת, היא מפרישה הורמונים רבים שמפעילים את כל המערכת ההורמונאלית וכך בעצם גם המערכת ההורמונאלית שלנו אינה נחה.

חוסר מנוחה של המערכות הללו בגוף גורם להן לשחיקה ולעבודה פחות יעילה לאורך זמן. עבודה פחות יעילה של מערכת העיכול ושל המערכת ההורמונאלית מתבטאת במחלות רבות כמו סוכרת, תת פעילות של בלוטת התריס, שחלות פליציסטיות, כבד שומני ועוד…

 

אז מה הפתרון הנכון?

הפתרון הנכון והטבעי ביותר הוא לאכול לפי תחושת הרעב שלנו, זאת אומרת לאכול רק כשאנחנו רעבים באמת. הבעיה היא שהיום, בעיקר בגלל סטרס (לחץ) ופיתויים רבים מהסביבה, אנחנו כבר לא מכירים את תחושת הרעב האמיתי שלנו ומרגישים בעיקר רעב רגשי שאינו נובע מצורך פיזיולוגי אמיתי למזון ולכן ההמלצה שלנו היא לאכול 3 ארוחות ביום ובין הארוחות ממש לצום! לא צום של יום כיפור, אפשר לשתות אבל באמת רק לשתות בין הארוחות ולא לנשנש.

כמובן שהארוחות עצמן צריכות להיות מורכבות ממזון טבעי ובריא…

אם נאכל מאוד מסודר, 3 ארוחות ביום, אבל נאכל מזון לא טבעי שמורכב ברובו ממזון מתועש שמכיל סוכר מעובד, נהיה מאוד מאוד רעבים בין הארוחות בגלל עלויות וירידות חדות ברמות הסוכר במחזור הדם שלנו.

 

ומה לגבי דילוג על ארוחה?

השיטה של דילוג על ארוחה נובעת גם היא מתוך המטרה לאכול פחות, לחסוך בקלוריות ולרדת במשקל.

במקרה הזה, אין שום יתרון לדילוג על ארוחה בכל הקשור למשקל ולבריאות שלנו, ברגע שנחסוך מהגוף שלנו את הקלוריות והערכים התזונתיים שהוא זקוק להם, הוא פשוט יוריד את קצב חילוף החומרים ואז, לא רק שלא נרד במשקל, אנחנו גם נרגיש תשושים וחסרי אנרגיה.

 

אבל שימו לב!

בהחלט יש יתרון עצום לבצע צום של 24 שעות שבו רק שותים נוזלים, פעם בשבוע או שבועיים. הכוונה היא לאכול ארוחת בוקר מזינה ובריאה ולאחר מכן להפסיק לאכול עד לארוחת הבוקר ביום שלמחרת ורק לשתות נוזלים (מים, סודה, מיצים ירוקים, תה ללא המתקה).

צום כזה שונה לחלוטין מדילוג על ארוחה, לא יגרום לירידה בקצב חילוף החומרים ויאפשר לגוף שלנו מנוחה אמתית, תיקון וניקוי רקמות עמוק, שריפת שומן איכותית וריפוי הדרגתי של תנגודת האינסולין.

 

 

כמה כדאי לאכול בכל ארוחה?

בכל הקשור לכמות המזון שאנחנו אוכלים בכל ארוחה יש אמירה אחת שנכונה ל 98% מאיתנו והיא: אנחנו אוכלים יותר מידי בארוחה!

האכילה המרובה הזו נובעת מחמש סיבות עיקריות והן:

  • אנחנו אוכלים מהר מידי
  • אנחנו אוכלים בהיסח הדעת
  • אנחנו אוכלים מזונות עם סוכר מעובד שגורמים לנו לרצות עוד ועוד
  • אנחנו לא אוכלים מספיק סיבים תזונתיים טבעיים
  • אנחנו לא אוכלים מספיק שומן טבעי ואיכותי

 

הסבר קצר על כל סיבה:

 

א. אנחנו אוכלים מהר מידי –

אנחנו ממהרים לדבר הבא, אנחנו לועסים מהר ובולעים חתיכות גדולות ולא מאפשרים לגוף שלנו להפריש הורמונים שיסמנו למוח שלנו שאנחנו שבעים!

יש אימרה מפורסמת שאומרת שתחושת השובע מגיעה רק 20 דקות אחרי שסיימנו לאכול אבל גם האימרה הזו מתבססת על העובדה שאנחנו אוכלים מהר מידי. זה נכון שאם אנחנו אוכלים מהר ובביסים גדולים, תחושת השובע תגיע רק אחרי 20 דקות אבל אם נאכל נכון, נלעס את המזון שלנו כמו שצריך (פעולה של לעיסה בפה, משמעה להפוך את המזון ל-עיסה בפה שלנו), נאכל בביסים קטנים ונניח את המזלג או הכף בין ביס לביס, נרגיש את תחושת השובע מגיעה מוקדם יותר, גם בזמן שאנחנו אוכלים ממש.

 

ברור לנו שפעמים רבות באמת אין לנו זמן לשבת ולאכול במשך זמן ארוך אבל בכל מקרה מומלץ ללעוס היטב את המזון ובמקרה זה באמת מומלץ לסיים צלחת אחת ולהמתין בסבלנות לתחושת השובע לפני שרצים לקחת מנה נוספת.

 

 

ב. אנחנו אוכלים בהיסח הדעת –

אנחנו אוכלים מול המחשב, מול הטלוויזיה, תוך כדי שיטוט בסלולרי, תוך כדי קריאת עיתון וכד'…

האימרה המפורסמת: "אכילה עם העיניים", נכונה מאוד וזה לא רק עם העיניים. אנחנו אוכלים עם כל החושים שלנו וככל שנערב יותר חושים באכילה שלנו (גם חוש המישוש למי שלא אכפת לאכול עם הידיים), כך נחוש את תחושת השובע בצורה טבעית ומהירה יותר.

כשאנחנו מרכזים אך ורק את חוש הטעם לאכילה ומפנים את שאר החושים לדברים אחרים שמסיחים את דעתנו מהאכילה, אנחנו מבטיחים לעצמינו אכילה רבה ומיותרת ומבטיחים שנרגיש את תחושת השבוע הרבה אחרי שאנחנו צריכים באמת לסיים לאכול.

 

 

ג. אנחנו אוכלים מזונות עם סוכר מעובד שגורמים לנו לרצות עוד ועוד – 

סוכר גורם לנו להפרשה של דופאמין במוח. דופאמין הוא נוירו-טרנסמיטר (מוליך עצבי) שגורם לנו לעונג ולהרגיש טוב! ממש טוב!

זהו תהליך טבעי והישרדותי שגורם לנו לרצות לחפש ולצרוך מזונות עתירי קלוריות שיתנו לנו הרבה אנרגיה לאורך זמן.

הבעיה היא שאנחנו חיים היום במציאות שסוכר הוא לא מצרך נדיר בכלל, להיפך, הוא נמצא בכל מקום, בכל מזון מעובד ובכמות עצומה ואנחנו פשוט מתמכרים לתחושת העונג שהוא גורם לנו.

אין שום בעיה עם מזונות שמכילים סוכר באופן טבעי כמו פירות, דגנים וירקות שורש. הבעיה היא שהיום אנחנו אוכלים בעיקר סוכר מעובד שמגיע מלחם, ממתקים, משקאות קלים, פסטות, מאפים ומזון מוכן וקפוא.

אם נפחית מאוד את כמות הסוכר המעובד שאנחנו צורכים, נבטיח לעצמינו שנאכל פחות ונשבע מהר יותר – חד וחלק.

 

 

ד. אנחנו לא אוכלים מספיק סיבים תזונתיים טבעיים – 

חשוב להבין, כשאנחנו אומרים סיבים תוזנתיים טבעיים אנחנו מדברים אך ורק על ירקות, פירות, שקדים ואגוזים שלא עברו חימום או בישול משום סוג!

זה נכון (כביכול…), שניתן למצוא סיבים תזונתייים גם בחטיפי אנרגיה, בקורנפלקס, בלחם מלא, בתבשילי דגנים מלאים, פריכיות מאורז מלא וכד'

אבל כל פעם שאנחנו מעבדים ומבשלים את הסיבים התזונתיים, הם מאבדים מאוד מהערך שלהם וכבר לא עושים את אותה עבודה יעילה שהם עושים במערכת העיכול שלנו כשאנחנו אוכלים אותם טריים, שלמים ולא מעובדים.

אם תוסיפו לכל ארוחה סיבים תזונתיים טבעיים ע"י הוספה של ירקות או פירות חיים ולא מבושלים, תבטיחו לעצמכם לאכול כמות יותר טבעית ונכונה ובאופן כללי, תאכלו פחות.

 

 

ה. אנחנו לא אוכלים מספיק שומן טבעי ואיכותי – 

לימדו אותנו לפחד מקלוריות ויותר מזה, לימדו אותנו לפחד משומן.

ב 20 שנים האחרונות לימדו אותנו ששומן הוא הגורם המרכזי לבעיות של השמנה, כולסטרול, לחץ דם ובעיות לבביות.

דבר זה גרם לתעשייה שלמה של מזונות דלי קלוריות, דלי שומן ודיאטתיים ובפועל, זה באמת מה שקרה – היום אנחנו באמת אוכלים 40% פחות שומן ממה שאכלנו לפני 20 שנה – נפלא!

האם זה עזר? ממש לא!

 

ולראייה, הבעיות הללו של השמנה ובעיות לבביות, רק הפכו נפוצות יותר באותן 20 שנים שבהן צרכנו פחות ופחות שומן.

 

שומן הוא דבר חיוני מאוד לבריאות הגוף שלנו ואפילו לצורך שמירה על משקל תקין. אם נאכל שומן איכותי וטבעי בארוחות, נבטיח לעצמינו תחושת שובע טבעית יותר ונבטיח גם שהתחושה הזו תישאר לאורך זמן.

מה זה שומן טבעי ואיכותי?

כל שומן שמגיע מהחי בצורה שלמה בתוך ביצה, עוף, בשר או דג

שומן שמגיע בצורה שלמה מהצומח בתוך אבוקדו, זיתים, קוקוס, אגוזים ושקדים,

ושמני פירות שהם שמן זית, שמן אבוקדו ושמן קוקוס.

 

לסיכום נקודה זו,

הכמות המומלצת לאכילה בכל ארוחה היא למלא חצי קיבה כדי לאפשר לה לעבוד כמו שצריך בפירוק הראשוני של המזון (אחרי הלעיסה בפה שלנו), וכדי לעשות זאת טוב היא לא יכולה להיות מלאה מידי. 

איך נדע שהקיבה שלנו מלאה עד החצי? אנחנו אמורים לסיים את הארוחה כשאנחנו מרגישים מלאים מעט אבל שבקלות יכולנו לאכול עוד.

שימו לב! אין שום כוונה לסיים את הארוחה ולהרגיש עוד רעבים אבל אנחנו מזכירים שאם אנחנו אוכלים מהר מידי, תחושת השובע תגיע רק אחרי 20 דקות מסיום הארוחה.

 

 

 

ולסיכום כללי…

 

 

טיפים והמלצות לסיכום

  1. איכלו 3 ארוחות טבעיות ביום
  2. יישמו את חוק ה"חצי-חצי", משמע, בכל צלחת, חצי מהצלחת צריך להיות ירקות חיים (סלט, ירקות חתוכים או ירקות מותססים)
  3. איכלו לאט ולעסו היטב את המזון
  4. פעם בשבוע או שבועיים קיימו צום של 24 שעות (לא צום מוחלט אלא כזה שמותר אך ורק לשתות), איכלו ארוחת בוקר בריאה וצומו עד לארוחת הבוקר הבאה.

 

 

האחים גיל – בריאות טבעית!

 

על ידי האחים גיל ב  ארוחות בוקר, בריאות טבעית, הרזייה, ירידה במשקל, סוכרת, תזונה בריאה לספורטאים סגור לתגובות על כמה ארוחות (הכי נכון) לאכול ביום וכמה (הכי נכון) לאכול בכל ארוחה?

איך תדעו אם גם אתם בסיכון לסוכרת?

שלום רב,

בפוסט של היום נעסוק בנושאים הבאים:

 

  1. מה זה אינסולין ומדוע הוא חשוב לנו?
  2. מה זה בכלל תנגודת אינסולין ואיך זה מוביל למחלה הנפוצה כל כך – סוכרת?
  3. מדוע כל כך הרבה אנשים היום סובלים מתנגודת אינסולין ולא יודעים את זה?
  4. איך תדעו אם אתם בסיכון לסוכרת או כבר עכשיו נמצאים במצב של תנגודת אינסולין?
  5. מה הפתרון של הרפואה המערבית ומדוע הפתרון הזה ממש לא יעיל?
  6. מה הפתרון הטבעי למניעה (לפני) ולטיפול (אם אתם כבר חולים ונוטלים כדורים)

 

 

** הבהרה חשובה – בפוסט של היום אנחנו עוסקים אך ורק בסוכרת סוג 2 (נקראת גם "סוכרת מבוגרים"), ולא בסוכרת סוג 1 (נקראת גם "סוכרת נעורים") ***

שנתחיל?

 

מה זה אינסולין? ומדוע הוא חשוב לנו?

אינסולין הוא הורמון מאד מרכזי בגופנו שמופרש מהלבלב ויש לו תפקידים רבים בגוף, כלומר, הוא משמעותי ומכריע לחיינו

אינסולין הוא הורמון 'אנאבולי' = בונה, (לעומת 'קאטאבולי = מפרק) ובין תפקידיו – להכניס סוכר לתאים, לעודד אגירת סוכר כגליקוגן, לעודד אגירת חומצות שומן כטריגליצרידים ולעודד חלוקת תאים

חשוב מאד לדעת – אינסולין הוא הורמון חיוני לחיים שלנו! ללא אינסולין אין חיים

ללא אינסולין, התאים של גופנו לא יקבלו את האנרגיה החיונית לתפקוד בסיסי

אנחנו כותבים זאת כי לפעמים הקונוטציה שעולה בהזכרת הביטוי אינסולין היא קונוטציה שלילית, שמתקשרת למחלות, וזה יכול להביא למחשבה שאינסולין היא דבר רע או לא נחוץ…

ולכן, עלינו לזכור שאינסולין חשוב ביותר לחיינו

הבעיה מתחילה, כמו תמיד, כאשר פעולת האינסולין יוצאת מאיזון, כאשר אנחנו מביאים את עצמנו למצב שנקרא 'תנגודת לאינסולין'

מה זו המצב הזה? למה שזה יקרה?

הנה אנחנו מסבירים:

 

מה זה בכלל תנגודת לאינסולין ואיך זה מוביל למחלה הנפוצה כל כך – סוכרת?

הדרך הקלה ביותר להסביר מה זאת תנגודת לאינסולין היא ע"י משל ה"מתרים בדלת",

תארו לכם שיום אחד דופק אצלכם מישהו בדלת ומבקש שתתרמו כסף עבור ארגון כלשהו, אתם מתרצים, שולפים ארנק ותורמים.

יום לאחר מכן, הוא שוב דופק בדלת ומבקש שוב תרומה לאותו ארגון. אתם נדהמים אבל בכל זאת חושבים שזה כנראה ממש חשוב ותורמים שוב.

יום לאחר מכן הוא שוב דופק בדלת, אתם פותחים אבל כבר לא תורמים!

יום לאחר מכן הוא דופק על הדלת שלכם 4 פעמים בזמנים שונים

אתם כבר לא פותחים את הדלת!!

 

כך בדיוק קורה בגוף שלנו, או יותר נכון, עם אינסולין!

 

איך בפועל זה עובד?

על כל תא ותא בגוף שלנו יש מעין שערים, דלתות, חיישנים או בשפה המקצועית "רצפטורים".

יש כל מיני סוגים של רצפטורים כאלו על דפנות התאים והתפקיד שלהם הוא פשוט לאפשר לכל מיני חומרים להיכנס אל תוך התא.

החומרים הללו לא יוכלו להיכנס אל התא אם לא יהיו הרצפטורים הללו שממש יפתחו דלת, שער (או בשפה המקצועית "תעלה חלבונית"), שדרכם הם יוכלו להיכנס.

השערים הללו לא נפתחים סתם לכל חומר שמבקש להיכנס, הם צריכים מפתח מסוים שמתאים בדיוק לחור המנעול שלהם.

במקרה שבו סוכר (גלוקוז) צריך להיכנס ממחזור הדם לתאים, המפתח הזה הוא ההורמון אינסולין.

 

רק אם מגיע אינסולין אל הרצפטורים הללו, רק אז הם נפתחים ומאפשרים כניסה של סוכר (גלוקוז) אל תוך התאים.

 

כשאנחנו אוכלים מזון שמכיל סוכר או פחמימות, לא משנה אם זה סוכר טבעי (פירות, דבש…), או לא טבעי (סוכרים וממתיקים למיניהם), פחמימות טבעיות (תפו"א, שורשים, דגנים…) או לא טבעיות (לחם, מאפים, פסטות…)

הפחמימות או הסוכרים מתפרקים במערכת העיכול ונספגים בחזור הדם שלנו כסוכרים פשוטים

הגוף מזהה את רמות הסוכר עולות בדם והוא נותן הוראה ללבלב להפריש אינסולין למחזור הדם.

האינסולין מגיע אל התאים, דופק על דלתות הרצפטורים, הרצפטורים נפתחים והסוכר ממחזור הדם נכנס אל תוך התאים!

 

עד כאן הכל טוב ויפה – איפה הבעיה?

הבעיה היא, כמו שראינו בדוגמה של "ההתרמה בדלת", שאם האינסולין נמצא זמן רב מידי או בכמות גבוהה מידי במחזור הדם, הוא "דופק" זמן רב מידי על דלתות התאים – הרצפטורים, עד שאותם רצפטורים מפתחים תנגודת (התנגדות), והם פשוט לא פותחים יותר את הדלת! 

אבל למה שיהיה יותר מידי אינסולין בדם?

הסיבה המרכזית כיום, בתרבות בה אנחנו חיים, לתנגודת אינסולין, היא שרובינו אוכלים יותר מידי סוכר ופחמימות לא טבעיות שגורמות לשחרור רב מידי, לא טבעי, של אינסולין, ואז הגוף סך הכל עושה את מה שהוא אמור לעשות – הוא משחרר עוד ועוד אינסולין מהלבלב כל פעם מחדש 

מה קורה בפועל?

אנחנו אוכלים מזון סוכרי או פחמימות מעובדות (סוכר, מתוקים, קינוחים, ממתיקים, לחם, מאפים, פסטות, חטיפים…), המזונות הללו מתפרקים במערכת העיכול לסוכר פשוט שנספג למחזור הדם שלנו. כעת, נספג סוכר רב מידי, בצורה לא טבעית, למחזור הדם שלנו וזה גורם לשחרור רב מידי, לא מבוקר, של אינסולין.

האינסולין מגיע לדלתות התאים, לרצפטורים, בצורה מוגברת מידי, לא טבעית, ודופק על דלתות התאים בחוזקה (כאילו מגיעים 20 מתרימים לדלתכם ונשארים שם למשך שעה), המצב הזה יוביל עם הזמן לכך שהתאים יפתחו את אותה תנגודת לאינסולין עליה דיברנו…

ואז, בפעם הבאה שיגיע האינסולין לתאים הוא כבר לא יצליח לפתוח את הרצפטורים על התאים כי הם כבר פיתחו תנגודת והסוכר יישאר במחזור הדם!

 

סוכר גבוה במחזור הדם הוא ממש רעיל ומהווה סכנה מהותית לפגיעה בכלי הדם ותהליך דלקתי חמור ולכן הגוף עושה מאמצים גדולים כדי לנסות ובכל זאת להכניס אותו אל התאים אז הוא משחרר הוראה ללבלב לשחרר עוד ועוד אינסולין כפעולת חירום!!

 

בהתחלה זה עובד והסוכר אכן נכנס אל תוך התאים אבל אז, שוב, הרצפטורים מפתחים תנגודת גם לכמות הגדולה של האינסולין ולבסוף, הגוף לא מצליח להתמודד עם כמויות הסוכר הגדולות והוא נוקט בפעולת חירום אחרונה והיא – להפוך את הסוכר לשומן!!

 

אז אנחנו גם נמצאים בסיכון מתמיד לפגיעה בכלי הדם ודלקת חריפה (בגלל רמות הסוכר הגבוהות בדם),

אנחנו גם עולים במשקל כי הגוף ממיר את הסוכר לשומן,

ואנחנו גם מרגישים תשושים מאוד, עייפים ורעבים לסוכר ופחמימות כי לא מגיע סוכר אל תוך התאים והם לא מסוגלים לייצר אנרגיה!

חשוב לדעת – תנגודת לאינסולין היא בסיס למגוון רחב מאד של לקויות בריאותיות! לקויות שרובנו לא יודעים שיש קשר ביניהן לבין תנגודת לאינסולין! לקויות כמו: השמנה, סכרת, חוסר איזון כולסטרול, לחץ דם, בעיות הורמונליות, בעיות פוריות, בעיות עור, בעיות נוירולוגיות ועוד…

 

ואז אנחנו הולכים לרופא שעושה בדיקות דם שגרתיות, מגלה רמות גבוהות של סוכר וממליץ ליטול כדורים לסוכרת… (בהמשך נדבר מדוע זה לא פתרון טוב)

 

(***שתי נקודות חשובות:

יכול להשתמע מדברינו כאילו תנגודת לאינסולין נגרמת בצורה מהירה, פתאומית וחדה, אבל חשוב לדעת שמדובר במשהו הדרגתי מאד, רובנו מפתחים (גם אם אנחנו לא יודעים את זה) תנגודת לאינסולין במשך שנים של אורח חיים לא טבעי

בנוסף, חשוב לדעת שתנגודת לאינסולין יכולה גם להיגרם משיבוש פעולת הרצפטורים לאינסולין או שיבוש תפקוד התאים עצמם גם ללא קשר לתזונה שלנו, לכמות או נוכחות האינסולין בדם.
שיבוש פעולת הרצפטורים או התאים עשוי להיגרם בעיקר מספיגת רעלים לגופנו בצורה קבועה. רעלים כמו עישון, אלכוהול, תרופות, זיהום אויר, חומרים סינטטיים במזון או לחץ
בפוסט זה חשוב לנו להתמקד באכילת סוכרים ופחמימות מעובדות, מכיוון שהם הגורם העיקרי בתרבות שלנו לתנגודת לאינסולין***)

 

אז מה עושים עם זה?

לפני זה, בואו נבין מדוע כל כך הרבה אנשים היום נמצאים במצב הזה של תנגודת אינסולין, בין אם הם כבר חולים בסוכרת או לא

 

 

מדוע כל כך הרבה אנשים היום סובלים מתנגודת לאינסולין ולא יודעים את זה?

אם אמרנו שהסיבה המרכזית כיום לתנגודת אינסולין היא אכילת סוכרים ופחמימות מעובדות, אז הפתרון או המניעה הם די פשוטים לא? בואו נפסיק (או נוריד למינימום) את אכילת הסוכרים ו/או הפחמימות המעובדות!

זהו חברים, מקווים שיהיה בהצלחה, נתראה בפוסט הבא…

סתם…

קל להגיד, אבל ממש ממש לא פשוט ליישם נכון?

האמת היא שרובנו, גם אם ננסה להימנע או למזער את אכילת הפחמימות המעובדות והסוכרים, כנראה לא נצליח

הסיבה לכך היא שסוכר ופחמימות מעובדות מתנהגות ממש כמו סם בגופנו, אנחנו ממש מכורים אליהם

אכילת פחמימות מעובדות וסוכרים משחררת הורמוני עונג בגופנו ובעיקר במוחנו (סרוטונין, דופמין, אופיודים…) ואנחנו מתאהבים בהרגשה הזאת

אנחנו יכולים להגיד בוודאות ש95% מהמטופלים שלנו מעידים על עצמם שהם מכורים לפחמימות וסוכרים

לא פלא שהיום כמעט בכל מזון מוכן שאנחנו אוכלים יש סוכר גם אם אנחנו לא יודעים את זה…

לא פלא שבכל הרטבים שאנחנו קונים יש סוכר…

לא פלא שכמעט לכל מסעדה שנלך, לא משנה מה נזמין, יהיה לנו סוכר במנה…

לא פלא שבכל משקה מתוק או תוסס (טבעי או לא טבעי), יש כמויות גבוהות של סוכר…

ועוד ועוד…

היצרנים יודעים שכולנו (גם הם) מכורים לסוכר וכך נרצה עוד ועוד מהמזון

 

בנוסף, מעבר להתמכרות הפיזיולוגית שלנו לסוכר, רובנו פיתחנו גם התמכרות רגשית לסוכר

ה"פינוק" המתוק אחרי ארוחות, הנשנוש של אחר הצהריים, הכיבוד באירועים חברתיים, ה"פרס" על התנהגות טובה, ה"בילוי" המשפחתי בדוכן הגלידה ועוד ועוד

סוכר הפך להיות חלק בלתי נפרד מהשגרה שלנו

ברור שיהיה לנו קשה לוותר עליו!

 

*** לא לדאוג, בהמשך ניתן טיפים פרקטיים כיצד ניתן להתגבר על האתגרים הללו ***

 

אבל, עכשיו אנחנו רוצים לגעת בבעיה היותר גדולה והיא – חוסר מודעות!

עוקבים יקרים, הבעיה העיקרית היא שכשאנחנו כבר מתחילים להרגיש את הלקויות הבריאותיות הנגרמות מתנגודת לאינסולין (אותן לקויות שפירטנו למעלה), המצב כבר ממש מאוחר מידי! אבל ממש

אם היינו יודעים ומרגישים כמה פחמימות מעובדות וסוכרים הרסניים לבריאות שלנו בצורה מידית, רובנו לא היינו נוגעים בהם מלכתחילה

אבל, אנחנו אוכלים פחמימות מעובדות וסוכרים במשך שנים על גבי שנים (ממש מהילדות) ולא מרגישים את הלקויות הבריאותיות בגופנו (חשוב לציין שרובנו אכן מרגישים את הלקויות הבריאותיות הנובעות מאכילת פחמימות מעובדות וסוכרים בצורה מידית אבל הלקויות הללו לא מפריעות לנו לתפקד ולכן לא מהוות סיבה מספיק טובה להימנעות) ואז אין סיבה אמתית שנפסיק לצרוך אותן.

גופנו הוא מכונה מדהימה ביותר, אנחנו מסוגלים להתעלל בו במשך שנים והוא ימשיך לתפקד ויצבור את הרעלים ואת הלקויות הבריאותיות בצורה שתפגע הכי פחות בתפקוד שלנו

וכך, "פתאום", בערך בגיל 30-35, אנחנו מתחילים להרגיש ממש את הלקויות הבריאותיות הקשורות לתנגודת לאינסולין ואנחנו לא מבינים מאיפה זה בא לנו, אנחנו שומעים אנשים רבים אומרים:

"אני לא מבין, לא שיניתי כלום באורח חיי ופתאום אני לא מצליח להיפטר מהשומן הבטני הזה"

או "פתאום ערכי הסוכר שלי לא מצליחים להתאזן, אבל כל החיים חייתי כך והכל היה בסדר"

או "כל החיים הכל היה בסדר ופתאום הגיעו כל הפריחות והאקזמות הללו בעור"

עוקבים יקרים, אתם כבר יודעים שזה ממש לא פתאום! אמנם התסמינים שממש מפריעים לנו מופיעים "כאילו" פתאום, אבל גופנו צובר רעלים ולקויות במשך שנים, התנגודת לאינסולין נצברת ומתדרדרת במשך שנים עד אשר הגוף כבר לא עומד בעומס

 

אנחנו לא כותבים לכם את הדברים הללו כדי לייאש אתכם, להיפך, אנחנו כותבים זאת כדי למנוע את המחשבות הלא נכונות שיש לרוב האנשים בתרבות המערב, מחשבות כמו:

"ילדים ונערים יכולים לאכול כל מה שהם רוצים, הגוף שלהם מתמודד עם הכל" זה ממש לא נכון, הגוף צובר.

או מחשבות כמו: "ככה זה, התבגרתי, גדלתי, זה טבעי שאני אשמין / יהיה לי קשה להתכופף / יהיו לי בעיות סוכר" זה ממש לא נכון, אורח חיים בריא ימנע את כל התופעות הללו.

 

המטרה העיקרית שלנו בפוסט הזה היא לעזור לכולנו למנוע את התנגודת לאינסולין ולאפשר בריאות מיטבית

 

אז רגע אחד לפני שאנחנו מגיעים לכלים הפרקטיים כדי למנוע ואף לרפא את התנגודת לאינסולין, חשוב לנו לתת לכם כלים לבחון האם אתם חווים רמה מסוימת של תנגודת לאינסולין

 

כיצד אדע אם יש לי תנגודת לאינסולין?

כיום, כל מי שעושה בדיקות דם לערכי הסוכר בדם לאחר צום (בדיקות דם שגרתיות), והמדדים מראים בין  100-126, הוא נחשב טרום סוכרתי וכנראה שהרופא שלו ימליץ על בדיקה נוספת ו/או על כדורים לאיזון סוכר

כמו כן, אם מדדי הסוכר יראו מעל 126, זה נחשב סוכרתי וודאי והרופא בהכרח ימליץ על טיפול תרופתי

אבל, אנחנו מזכירים לכם שהמצב הזה, הוא כבר מצב מאוחר מידי!

כאשר מדדי הסוכר שלי גבוהים מ 100 לאחר צום של 8 שעות זה אומר שרמת תנגודת האינסולין שלי גבוהה ושאני בתהליך של היווצרות תנגודת לאינסולין שנמשך זמן רב! כנראה כמה שנים

העובדה היא שאנשים רבים שבדיקות הסוכר בדם שלהם יראו בין 85-100 יהיו בהתפתחות מסוימת של תנגודת לאינסולין ולא יהיה להם מושג על כך מכיוון שאף גורם לא יתריע או יזהיר על כך!

שימו לב למחקר הבא שמראה שאנשים עם מדדי סוכר מעל 95 היו בסיכון מוגבר של פי 3 לפתח סוכרת אל מול אנשים עם מדדי סוכר מתחת ל 90

כמו כן, שימו לב למחקר הבא שמראה שאנשים עם מדדי סוכר מעל 85 הם בעלי אחוזים גבוהים בהרבה למחלות לב והתקפי לב מאשר אנשים עם מדדי סוכר של 81 ומטה

בקרוב מאד נפרסם פוסט שמפרט מדוע בדיקות הסוכר לא באמת משקפות את המצב הבריאותי שלנו ואיך כדאי לקרוא אותן (יש למה לצפות)

ולכן, אנחנו רוצים לתת לכם כמה כלים וסימנים שבעזרתם תוכלו לדעת האם גם אצלכם מתפתחת תנגודת לאינסולין ברמה מסוימת:

 

הסימנים המעידים על התפתחות תנגודת לאינסולין (גם אם בדיקות הדם שלי "תקינות"):

*** שימו לב – מי שחווה אחד או כמה מהסימנים הללו, זה לא אומר בהכרח שהוא חווה תנגודת מסוימת לאינסולין, אבל, ככל שאנחנו חווים יותר מהסימנים הבאים כך עולה הסבירות שאנחנו אכן חווים תנגודת מסוימת לאינסולין ***

השמנה, בעיקר השמנה בטנית – כפי שפירטנו קודם, תנגודת לאינסולין מקדמת צבירת שומן לא מבוקרת. אנשים שמעידים על עצמם שלא משנה מה הם עושים, הם פשוט לא מצליחים לרדת במשקל, כנראה מדובר על רמה מסוימת של תנגודת לאינסולין.

חוסר איזון כולסטרול ו/או לחץ דם – כפי שפירטנו קודם, אינסולין הוא הורמון מטאבולי ראשי בעל תפקידים רבים, איזון הכולסטרול ולחץ הדם בגופנו מושפע ישירות מתפקוד תקין של אינסולין, וכך, מצב של תנגודת לאינסולין, אשר משבש את התפקוד התקין של האינסולין בגופנו, עשוי להביא לחוסר איזון כולסטרול ו/או לחץ דם.

רמות טריגליצרידים גבוהים בדם – זוכרים שתנגודת לאינסולין מביאה לצבירת שומן לא טבעית? במצב כזה, חומצות שומן חופשיות וגם טריגליצרידים בנויים מסתובבים זמן רב מידי בדם ועשויים להצטבר במקומות לא רצויים.

התאוששות איטית – אנחנו מדברים על התאוששות לא רגילה לאחר פעילות גופנית או פציעה. אם לרובנו לוקח בין כמה שעות ליום או יומיים להתאושש לחלוטין מאימון, הרי שבמצב של תנגודת מסוימת לאינסולין גופנו יצטרך הרבה יותר זמן להתאושש בגלל שהתאים לא מקבלים אנרגיה לפעולה תקינה. אנשים עם תנגודת לאינסולין מעידים על עצמם שלוקח להם כמה ימים לחזור למוטב לאחר אימון גופני סטנדרטי.

רעב בלתי פוסק – אחת מהתופעות הישירות הנגרמות מתנגודת לאינסולין היא תנגודת להורמון לפטין (נקרא גם "הורמון השובע"). את הפירוט על לפטין, החשיבות והתפקוד שלו, נשמור לפוסט נפרד, אבל רק נגיד כעת שתנגודת ללפטין מביאה למצב שגופנו כמעט לא מקבל שדרים של שובע ואז אנחנו פשוט רעבים ללא הפסקה!

חשקים עזים (קרייבים) למזון פחמימתי ו/או סוכרי – זה כבר די ברור, במצב של תנגודת לאינסולין, תאי גופנו לא מקבלים מספיק אנרגיה והם זועקים לכך! הזעקה הזאת מתפרשת במוחנו כרצון עז למזון אנרגטי מיידי ואנחנו פשוט חשים חשקים עזים לאותו מזון שגרם לנו מלכתחילה לבעיה – סוכרים ופחמימות מעובדות.

בעיות עור ושיער – אנחנו מתכוונים לשינוי מבנה השיער, נשירה, יובש בעור, פריחות, אקנה, פצעונים בפנים, בעיות פיגמנטצייה, שומות בעור ועוד. מה הקשר לתנגודת לאינסולין? אנחנו מזכירים לכם שבמצב של תנגודת לאינסולין, ישנה נוכחות גובהה של סוכר בדמנו, נוכחות שכזאת יוצרת דלקתיות וצבירת רעלים סוכריים בדמנו (רעלים שגם נקראים AGES – תוצרי סכרור סופיים). הדלקתיות הזאת פוגעת בתפקוד התקין של גופנו, מונעת ספיגת ויטמינים ומינרלים ועוד ועוד, במקרה כזה, הגוף מבצע פעולות רבות, משקיע אנרגיה רבה בניקוי הדם ותפקוד תקין של המערכות החיוניות בגוף, בעיקר איברים פנימיים ומוח. לעומתם, החלקים שפחות חיוניים להישרדות שלנו הם שיער ועור (פחות חיוניים מהאיברים הפנימיים והמוח), וכך, במצב של תנגודת לאינסולין, הקשור לדלקתיות יתר, הגוף שלנו לא פנוי לתפקוד, שימור וניקוי תקין של העור והשיער והם נפגעים בצורה איטית, הדרגתית ומתמדת.

תופעה הנקראת 'אקנטוזיס ניגריקנס' (ראו תמונה כאן) – גם כן תופעה בעור שמהווה סימן כמעט מובהק לתנגודת מסוימת לאינסולין. את הסיבות לכך פירטנו בסעיף הקודם.

כבד שומני – הכבד הוא האיבר היחיד שהופך סוכרים לשומנים. במצב מסוים של תנגודת לאינסולין (כפי שפירטנו) ישנו סוכר רב מידי בדם והכבד צריך לעבוד שעות נוספות ובצורה לא טבעית כדי להפוך את שיירי הסוכר לשומן. במצב כזה, לאט לאט, הכבד לא יעמוד בעומס ויתחיל לצבור שומן בעצמו. תנגודת לאינסולין כנראה תוביל לכבד שומני.

כאבי מפרקים חזקים או דלקות חוזרות במפרקים – חלק מהסוכר שנמצא זמן רב מידי בדם (עקב תנגודת לאינסולין) הוא גם פרוקטוז. כחלק מתהליך העיכול של הפרוקטוז, הוא מגיע לכבד שהופך אותו לגלוקוז ומשחרר שיירים כמו חומצה אורית לדם. אחוז גבוה ו/או נוכחות קבועה של חומצה אורית בדם עשויה (בתהליך מורכב הקשור לכליות) להצטבר כקריסטלים זעירים במפרקים ולגרום לכאבים עזים ו/או דלקות

נפיחות בקרסוליים, צוואר או פנים – במצב של סוכר רב מידי בדם, אינסולין (כחלק מפעולות ביטחון של הגוף) מעודד אגירת נתרן ונוזלים בגוף כדי לדלל את אחוז הסוכרים בדם. זה עשוי לגרום להתנפחות מסוימת שאותה נראה בעיקר בקרסוליים, צוואר ופנים.

 

מה הפתרון שמציעה לכם הרפואה המערבית ומדוע הפתרון הזה ממש לא יעיל?

מי שיעשה בדיקות דם ויאובחן כטרום סוכרתי או סוכרתי יקבל מענה רפואי

הרפואה המערבית מציעה פתרון בדמות כדור, תרופה או במצבים מתקדמים מאוד – זריקות אינסולין.

לתרופות הללו יש כמה מנגנוני עבודה שונים, חלקם עובדים על להגביר את הרגישות של הרצפטורים בתאים לאינסולין, חלקם עובדים על הורדה והאטת הספיגה של הסוכר במערכת העיכול שלנו אל מחזור הדם וכד'…

אבל כפי שאתם כבר מבינים, כל הפתרונות הללו הם פתרונות רגעיים בלבד שלא נוגעים בשורש האמיתי של הבעיה והם אמנם עוזרים לתקופה קצרה אבל זאת עובדה שכל מי שנוטל תרופות לאיזון רמות הסוכר בדם (ולא משנה מה המנגנון של התרופה), יצטרך עם הזמן להגדיל את המינון או להוסיף תרופות אחרות כי זה פשוט לא פותר את הבעיה באמת ולא נוגע בשורש של הבעיה שהוא  –  ההתמכרות שלנו לסוכר!!

האם אתם מכירים מישהו שהטיפול התרופתי בסוכר ריפא אותו? כנראה שלא

כמובן שלתרופות הללו יש גם תופעות לוואי נוראיות וסיכונים כמו: השמנה, חסימת וורידים ברגליים, סכנה להתעוורות, חסימת עורקים, שבץ וכד'… כך שהפתרון של נטילת תרופות הוא פתרון ממש לא יעיל ואף יכול להיות מסוכן.

 

מה הפתרון הטבעי למניעת תנגודת לאינסולין (לפני) ולטיפול (אם אתם כבר חווים תנגודת לאינסולין ו/או נוטלים כדורים או תרופות)

 

המניעה הבסיסית ביותר והנכונה ביותר היא לאכול נכון וטבעי!

העובדה היא שכיום (בגלל פרסומים ושיווק אגרסיבי) רובנו חושבים ומאמינים שאנחנו אוכלים ממש בריא כאשר בפועל רוב התזונה שלנו מתבססת על פחמימות מעובדות "מחופשות" למזון בריאות – דגני בוקר מלאים, חטיפי אנרגיה, לחם מקמח מלא, פסטות מחיטה מלאה…

אנשים רבים יעדיפו לחם מחיטה מלאה או חטיף אנרגיה על פני חופן אגוזים או מנת בשר איכותית בגלל המחשבה והאמונה שהמוצרים הללו בריאים יותר (או משמינים פחות). מה שלא נכון כמובן…

מצער לדעת שרובנו לא יודעים באמת מהי תזונה טבעית ובריאה

אם אתם מרגישים שאתם לא יודעים מה זה אומר לאכול בריא וטבעי, תוכלו לקבל מאיתנו תפריט טבעי ומאוזן ל 30 יום ב 7 ש"ח בלבד – לפרטים לחצו כאן

 

אבל, כמו שאמרנו קודם, הבעיה האמתית היא ההתמכרות שלנו לסוכר! התמכרות פיזיולוגית ורגשית

העובדה היא שניתן, בצורה פשוטה, לאזן את ההתמכרות לסוכר! אף אחד מאיתנו לא צריך להימנע מסוכר או פחמימות מעובדות לכל החיים, מצד שני, ברוב המקרים, צריך וכדאי לעשות תקופה זמנית של תזונה מוקפדת ובריאה, ללא סוכרים ופחמימות מעובדות כדי לחזור לאיזון

מי שיודע שהוא אינו חווה כלל תנגודת מסוימת לאינסולין בגופו, אנחנו מעודדים ומאתגרים אותו לבצע שלושה שבועות של תזונה ללא סוכרים, פחמימות מעובדות ומזונות דלקתיים כדי לאזן מחדש את ההתמכרות לסוכר. לאחר שלושת השבועות הללו אתם תרגישו איך הרצון והחשקים העזים שלכם לסוכר כמעט לא מורגשים וכך תוכלו לקבוע לעצמכם שאתם צורכים פחמימות ו/או סוכרים בצורה מינימלית ללא מאמץ.

אבל, אם אתם כן חווים רמה מסוימת של תנגודת לאינסולין (לפי הסימנים שהצגנו למעלה), כנראה שיש צורך בטיפול טבעי ספציפי המותאם לכם

טיפול שמטרתו היא לבחון מהם הגורמים שהביאו אתכם לתנגודת לאינסולין, ואז:

לנטרל את הגורמים לתנגודת, להתאים לכם תזונה טיפולית זמנית כדי לרפא את התנגודת הקיימת, לאחר ריפוי התנגודת – להתאים לכם תזונה מאוזנת שגרתית לשמירה על בריאות תקינה לכל החיים.

 

 

זהו להיום עוקבים יקרים

מקווים שקיבלתם ערך חשוב וחיוני לבריאותכם

 

האחים גיל – בריאות טבעית!

על ידי האחים גיל ב  הרזייה, כללי, סוכרת סגור לתגובות על איך תדעו אם גם אתם בסיכון לסוכרת?