אובדן זיכרון

היתרונות הבריאותיים המדהימים של שמן קוקוס

לצפייה בסרטון לחצו על כפתור ה Play

 

 

התכנית "בריאות ומשקל מנצחים ב 60 יום"


למעבר לפוסט שכתבנו בנושא כולסטרול ושומן רווי – לחצו כאן

 


הנה כמה מחקרים על הקשר בין צריכת שמן קוקוס לשריפת שומן יעילה יותר:

(1), (2), (3)


מחקרים שמראים שצריכת שמן קוקוס עשויה להועיל באיזון קנדידה, פטריות וחיסול ווירוסים במעיים:

(1), (2), (3)


מחקרים שמראים שצריכה של שמן קוקוס מסייעת בהפחתת תחושת רעב לאורך זמן:

(1), (2)


מחקרים שמראים שצריכת שמן קוקוס עשויה לסייע באיזון פרופיל השומנים בדם:

(1), (2), (3)


מחקרים שמראים שצריכת שמן קוקוס עשויה להפחית תסמינים של אלצהיימר:

(1), (2), (3), (4)


 

 

על ידי האחים גיל ב  אובדן זיכרון, אלצהיימר, דימנציה, ירידה במשקל, כולסטרול, כללי סגור לתגובות על היתרונות הבריאותיים המדהימים של שמן קוקוס

הימנעות משומן – גורמת לנו להשמין!

לצפייה בסרטון לחצו על כפתור ה Play

 

הנה הקישורים למחקרים עליהם דיברנו בסרטון:

  1. מחקר ראשון
  2. מחקר שני
  3. מחקר שלישי
  4. מחקר רביעי
  5. קישור למסמך של משרד הבריאות האמריקאי שהורד את ההמלצה להגביל צריכת כולסטרול – לחצו כאן
    (גשו לעמוד 90, שורה 642)

 

 

על ידי האחים גיל ב  בלוטת התריס, בריאות טבעית, הרזייה, ירידה במשקל, כולסטרול סגור לתגובות על הימנעות משומן – גורמת לנו להשמין!

כל האמת על כולסטרול ושומן רווי

על מה נדבר היום בפוסט?

קודם כל חשוב לנו לומר שהפוסט היום מעט ארוך כי יש הרבה ידע חשוב לגבי הכולסטרול שחשוב לנו מאוד שתדעו ואנחנו ממליצים בחום לקרוא הכל!!

אז על מה נדבר?

  1. מה זה בכלל כולסטרול, LDL, HDL
  2. החשיבות של הכולסטרול והשומן הרווי בגוף שלנו
  3. איך נגרמת התופעה הידועה שנקראת "טרשת עורקים" או "היצרות עורקים" והאם הכולסטרול הוא האשם?
  4. מה הגורם האמיתי לטרשת עורקים או היצרות עורקים?
  5. מה הפתרון של הרפואה הקונבנציונאלית ל"בעיית" הכולסטרול?
  6. מה הפתרון לפי הבריאות הטבעית?
  7. לסיכום – בדיקות דם, איך לדעת האם אני בסיכון?

 

נתחיל!

קודם כל – מי צודק? בכולסטרול, כמו בנושאים רבים אחרים יש את אלו שיגידו לכם להתרחק ממנו כמו מאש ולצרוך כמה שפחות ממנו בתזונה ויש שיגידו לכם שאין איתו שום בעיה, אז מי צודק? כרגיל, תלוי! בשיעור הזה אנחנו רוצים שתבינו לעומק מה זה כולסטרול ולהחליט בעצמכם האם אתם יכולים לצרוך ממנו בתזונה או לא…

 

מה זה כולסטרול-

הבסיס –
לפני הכל בואו נבין את הבסיס, מה זה בכלל כולסטרול? כולסטרול הוא סטרול שזה חיבור של סטרואיד עם אלכוהול והוא נמצא בכל תא ותא בגוף שלנו במעטפת של התא. הקרום שעוטף כל תא ותא. הוא חיוני מאוד לחיים שלנו כי הוא זה שנותן לתא את הגמישות שלו, את יכולת התנועה שלו והוא זה שמאפשר לתא לספוג לתוכו חומרים חיוניים ולהוציא מתוכו חומרים לא חיוניים

 

כולסטרול בתזונההגוף צורך בין 1100 ל 1700 מ"ג כולסטרול ביום אבל שימו לב, רק 300 עד 500 מ"ג מגיעים מהתזונה, משמע, את רוב הכולסטרול שהגוף משתמש בו הגוף מייצר בעצמו בתאים שלנו ובכבד! מעבר לזה, חשוב להבין שהגוף זקוק לכולסטרול הזה בכמות מאוד מדודה ולכן אם נצרוך מעט ממנו בתזונה, הגוף ייצר יותר ואם נצרוך הרבה ממנו בתזונה, הגוף ייצר פחות כך שכבר עכשיו אתם יכולים להבין שאין באמת כל כך הרבה משמעות לכמות הכולסטרול שאנחנו אוכלים בתזונה. אבל אל דאגה, אנחנו נכנס לזה קצת יותר לעומק בהמשך.

 

LDL ו HDLהכולסטרול הוא שומני, משמע, הוא לא אוהב מים (ידוע ששומן ומים לא מסתדרים), והדם שלנו הוא ברובו מורכב ממים ולכן, אותו כולסטרול, כדי לנוע בדם, הוא חייב מישהו שיעזור לו להסתובב שם. אם נשווה רגע את הדם שלנו לנהר אז הכולסטרול לא יודע לשחות והוא נע בדם ע"י סירות שלוקחות אותו. הסירות הללו עשויות מחלבונים (שמסתדרים היטב עם מים) והן נקראות אֵפוֹ-פרוטאינים ואחרי שהכולסטרול עולה עליהן הן נקראות ליפו-פרוטאינים. (ליפו – שומן, פרוטאין – חלבון).
אותן סירות סוחבות גם שומנים אחרים כמו טריגליצרידים ושומן רווי אבל כשהן סוחבות גם כולסטרול יש להן שם נוסף שאתם וודאי מכירים והוא –  LDL, HDL  וכד'

 

מה ההבדל בין LDL ל HDL?

נתחיל עם השם שלהם: LDL – Low Density LipoProtein

שזה בעברית – ליפו-פרוטאין עם דחיסות / צפיפות נמוכה

ובעברית פשוטה – אותה סירה חלבונית, שעליה דיברנו קודם, שמובילה שומנים שונים לכל חלקי הגוף, שהיא מאוד גדולה, יש עליה הרבה שומנים ומעט מעט חלבון וזה אומר שמבחינת חלבונים, היא לא צפופה, לא דחוסה.

לעומתו…

HDL – High Dendity LipoProtein

שזה בעברית – ליפו-פרוטאין עם דחיסות / צפיפות גבוהה

ובעברית פשוטה – סירה חלבונית אחרת, עם תפקיד אחר, שתפקידה לאסוף שאריות כולסטרול ממחזור הדם שלנו בחזרה אל הכבד למיחזור אך ברגע הייצור שלה היא קטנה, מכילה מעט מאוד שומנים בתוכה ומבחינת חלבונים, היא מאוד צפופה – דחוסה!

 

אז בעצם יש לנו 2 סוגי סירות, אחת גדולה יותר, רחבה יותר, מרווחת יותר, שמסוגלת לסחוב יותר נוסעים (משמע, פחות צפופה) והיא נקראת LDL

ואחת קטנה יותר וצפופה יותר שיש לה בכלל תפקיד אחר והיא מסוגלת לסחוב פחות נוסעים והיא נקראת HDL.

 

** הערה קטנה וחשובה! **

בפועל יש הרבה יותר מ 2 סוגי סירות. יש גם סירה שנקראת V-LDL

וסירה שנקראת I-LDL

וסירה שנקראת S-LDL

וההבדל ביניהן הוא גם בצפיפות / דחיסות של חלבונים ושומנים

אבל לצורך הפוסט שלנו היום, נתרכז ב LDL וב HDL המוכרים לרובינו

 

תוצאות בדיקות הדם – בהמשך הפוסט, נדבר יותר לעומק בכל הקשור לבדיקות דם אבל לעכשיו חשוב לנו להבהיר שכשאתם עושים בדיקות דם ומקבלים תוצאות של כולסטרול כללי, LDL ו HDL, אתם לא באמת מקבלים את כמות הכולסטרול בדם בכלל וגם לא את כמות הסירות הללו שסוחבות את הכולסטרול. אתם רק מקבלים את הכמות הממוצעת שכל סירה סוחבת. מה המשמעות של זה? מה עושים עם זה? נדבר בהמשך!

לסירות הללו יש תפקיד מאוד חשוב בדם ותתפלאו לשמוע שהן לא נמצאות שם רק כדי לסתום את העורקים שלנו. כפי שאמרנו הן סוחבות כולסטרול אבל הן גם סחבות ויטמינים מסיסי שומן ואנטי-אוקסידנטים אחרים ובלעדי אותן סירות לא היה להם שום דרך אחרת להגיע לתאים בגוף שלנו. שורה תחתונה, אנחנו חייבים את ה LDL בגוף שלנו, בלעדיו לא נחייה!

 

חשיבות הכולסטרול והשומן הרווי – אז כפי שהבנו ה LDL זה בעצם סירה שסוחבת את הכולסטרול לכל חלקי הגוף והנה רשימה של כמה דברים שהכולסטרול וגם שומן רווי אחראים עליהם בגוף:

– הם חומרי בסיס לבנייה של כל הורמוני המין בגוף שלנו
– הם אחראים לבנייה של 90% מתאי המוח שלנו
– הם לוקחים חלק חשוב מאוד בבנייה ותחזוקה של המעיים שלנו ומונעים תופעה בריאותית שנקראת מעי דליף (תופעה שבה דופן המעיים שלנו נעשה חולה ומחורר ומאפשר, באופן לא טבעי, לכל מיני חומרים להיכנס אל מחזור הדם. חומרים שלא אמורים להיכנס אליו)
– והחלק החשוב שנדבר עליו בהמשך בהרחבה הוא שהכולסטרול והשומן הרווי לוקחים חלק חשוב מאוד ובלתי נפרד במערכת החיסון ובכל התהליך האנטי דלקתי ומשמשים ממש כנוגד חמצון.

 

שורה תחתונה – זה נכון שרמות גבוהות של כולסטרול יכולות להוות סימון לבעיות בריאותיות אבל גם רמות נמוכות מידי של כולסטרול מסוכנות לנו וכפי שראינו, אנחנו זקוקים לו ולשומן רווי מאוד!

 

אז איך נגרמת טרשת עורקים (היצרות / חסימת עורקים) ומה הקשר לכולסטרול?

בואו נבין שלב אחרי שלב אחרי שלב כיצד נגרמת היצרות עורקים ולמה. (הסבר לפי הציורים)
בתמונה מס' 1 ניתן לראות כלי דם ובדוגמה שלנו – עורק.

כלי דם

 

בשלב הראשון ישנה פגיעה בדופן הפנימית של העורק שלנו (תמונה מס' 2). חשוב להבין שדופן העורקים שלנו בנויים משכבה דקיקה ממש בעובי של תא אחד ולכן פגיעה בהם זה דבר שקורה כל הזמן באופן טבעי ושגרתי בגוף שלנו.

כלי דם פגוע
בשלב השני, הגוף רוצה לתקן את הפגיעה הזו והדרך שהוא עושה זאת זה ע"י הכנסה של כולסטרול מתוך אותן סירות LDL אל דופן כלי הדם (תמונות מס' 3 ו 4). הכולסטרול הוא בעצם כמו חומר אטימה של חומרים שאיתו אנחנו משתמשים לאטום חורים בקיר בבית שלנו.

כלי דם פגוע עם כולסטרול בפנים-1 כלי דם פגוע עם כולסטרול בפנים-2
אז עד כאן הכל טוב ויפה, איפה הבעיה?
באופן שגרתי, אחרי שהכולסטרול "סתם את החור" בדופן כלי הדם, מגיעות סירות אחרות שאנחנו מכירים בשם HDL (וברפואה הקונבנציונאלית קוראים להם הכולסטרול הטוב, למרות שהבנו שגם ה LDL הוא טוב מאוד ואנחנו זקוקים לו…) והתפקיד שלהן הוא לקחת את החלקים הנותרים והמיותרים של ה LDL שסתם את החורים בכלי הדם שלנו ולהחזיר אותם לכבד שלנו לתהליך של מיחזור – אבל!!!!
כשאנחנו גורמים, באופן קבוע, לנזק חמצוני בכלי הדם, גם אותו כולסטרול שנמצא עכשיו בדופן כלי הדם, מתחמצן וניזוק ואז הוא נעשה קשה כמו מלט (תמונה מס' 5) ואז השאריות שלו לא יכולות לחזור לכלי הדם, הוא מתקשה ונוצרת שם שכבה עבה שלא ניתן להסיר.

כולסטרול הפך למלט

 

השכבה הזו בעצמה פוגעת בכלי הדם ואז מתחיל שוב כל תהליך הריפוי מהתחלה ובמשך הזמן נוצר ממש פקק באזור (רובד תרשתי) ואנחנו בסיכון למחלת לב (תמונה מס' 6).

היצרות עורקים - הרבה מלט

שורה תחתונה, מה מביא אותנו לסיכון להיצרות עורקים או מחלות לב?
הבעיה היא בכלל לא בכמות הכולסטרול בדם אלא בנזק החימצוני שנגרם לאותו כולסטרול כשהוא נמצא במחזור הדם שלנו וביחס בין הסירות שמביאות את הכולסטרול אל הדם (LDL), לבין הסירות שלוקחות את הכולסטרול הנותר מהדם אל הכבד (HDL).

הרי הבנו שהתפקיד של הכולסטרול הזה הוא להיות במחזור הדם שלנו ולהוביל את עצמו ומרכיבים חשובים נוספים לכל התאים בגוף שלנו ושהוא חיוני מאוד לבריאות שלנו אז האם הפתרון הוא לקחת כדורים שיגרמו לכך שיהיה לנו פחות כולסטרול בדם? ממש לא!!

 

אז מה גורם לנזק חמצוני בכלי הדם?

בואו נתחיל עם מה לא גורם לכך,

כפי שכבר הבנו קודם, רוב הכולסטרול שאנחנו צורכים בתזונה בכלל לא מגיע אל מחזור הדם אלא נשאר במערכת העיכול ועיקר הכולסטרול במחזור הדם שלנו מיוצר ע"י הגוף באופן עצמאי גם ללא קשר לכמות שאנחנו צורכים בתזונה אז כולסטרול בתזונה אינו גורם לעליית כמות הסירות (LDL) בדם.

 

מה לגבי שומן רווי?

גם שומן רווי אינו גורם לעלייה של כמות הסירות בדם. מחקרים עדכניים ואיכותיים מהשנים האחרונות מראים בבירור שאין שום קשר בין צריכה של שומן רווי בתזונה לבין מחלות לב או תסמינים של היצרות עורקים.

 

אז מה כן גורם לנזק חמצוני בכלי הדם?

ארבעה הגורמים עיקריים והם:

1. תזונה דלקתית

2. חוסר בשינה או שינה לא איכותית

3. חוסר בתנועה – פעילות גופנית

4. לחץ נפשי וסטרס כרוני

 

בהמשך הפוסט נתן לכם כלים פרקטיים לגבי מה ניתן לעשות כדי להקטין את הנזק החימצוני בכלי הדם שלנו אבל רגע לפני כן, אנחנו רוצים לדבר קצת על הפתרון של הרפואה הקונבנציונאלית לבעיית הכולסטרול הגבוה בכלי הדם!

 

הפתרון של הרפואה הקונבנציונאלית לבעיית הכולסטרול הגבוה!

ראשית, כפי שכבר הבנו, הבעיה היא בכלל לא בכך שיש כולסטרול גבוה בדם אלא בכך שאנחנו גורמים לנזק חמצוני מתמיד בכלי הדם שגורם גם לפגיעה מתמדת בדופן כלי הדם אבל בעיקר לכך שהכולסטרול עצמו יתקשה וייאגר בדופן כלי הדם ויגרום לאט לאט להיצרות כלי הדם.

הפתרון של הרפואה הקונבנציונאלית היא לתת לנו כדורים שנקראים סטטינים שמה שהם עושים הוא למנוע את הפעולה של יצירת הכולסטרול בתאים שלנו, או במילים פשוטים, הם גורמים לכם שיהיה לנו פחות כולסטרול במחזור הדם.

האם זה עוזר? וודאי שכן!

האם זה פתרון יעיל לטווח ארוך? ממש ממש לא!!

 

למה זה עוזר?

זה עוזר כי בפועל יש לנו פחות כולסטרול במחזור הדם, זה אומר שיש פחות כולסטרול שיגיע לתקן את הנזק בכלי הדם, זה אומר שיש פחות כולסטרול שיעבור בעצמו נזק חמצוני ויתקשה לנו על דפנות כלי הדם וזה אומר שהתהליך של היצרות כלי הדם פחות יקרה

 

למה זה ממש לא פתרון יעיל?

כי הרי הבנו שאחד התפקידים החשובים של הכולסטרול זה בכלל לתקן נזקים בכלי הדם שלנו אז אם אנחנו גורמים לכך שיהיה ממנו פחות בכלי הדם (ע"י כך שאנחנו נוטלים סטטינים באופן קבוע), אנחנו פשוט גורמים לכך שיהיה לנו יותר ויותר נזק בכלי הדם ולא יהיה מה שיתקן אותו.

זה ממש כאילו יהיה לשכן שלכם שריפה בבית ואתם תרצו להגיע עם דליי מים כדי לעזור לו לכבות את השריפה אבל הוא יגיד לכם שהוא לא רוצה שתשפכו מים על הרצפה כי זה ירטיב לו את השטיח!!

זה בדיוק מה שעושים הסטטינים הללו! כלי הדם שלנו סובלים מנזקים ודלקתיות ובמקום לסייע להם באופן טבעי ע"י הכולסטרול, אנחנו נוטלים כדורים שהמטרה שלהם היא שיהיה פחות כולסטרול בדם במקום להוריד את הנזק החימצוני בכלי הדם שהוא הגורם השורשי לבעיה.

 

ועכשיו לפרקטיקה – מה לעשות כדי להקטין את הנזק החמצוני בכלי הדם?

מכיוון שהבעיה והנזק החמצוני נגרם בגלל ארבעת הגורמים:

  1. תזונה דלקתית
  2. חוסר שינה או שינה לא איכותית
  3. חוסר תנועה, פעילות גופנית
  4. לחץ נפשי וסטרסס כרוני

הפתרון הוא כמובן לגעת ולטפל בארבעת הגורמים הללו!

אנחנו יודעים שזה וודאי נשמע לא פשוט אבל בדיוק בשביל זה יצרנו עבורכם את המדריך החינמי שלנו: "בריאות טבעית לפי ארבעת חלקי הפאזל" שבו אנחנו מדברים על כל אחד מהחלקים הללו ונותנים לכם כלים פרקטיים שתוכלו ליישם כבר מהיום בכל הקשור לתזונה, פעילות גופנית, שינה וסטרסס!

להורדה בחינם של המדריך כל מה שעליכם לעשות הוא ללחוץ כאן

 

ולסיכום – בדיקות דם! איך תדעו אם אתם בסיכון להיצרות עורקים ומחלות לב?

 

מה בדיקות הדם מראות לנו?
בבדיקות הדם אנחנו מקבלים לרוב 3 פרמטרים בכל הקשור לכולסטרול והם כולסטרול כללי, LDL ולפעמים גם HDL. כל הפרמטרים הללו נותנים לנו מדד של הכמות הממוצעת של הכולסטרול בתוך הסירות עצמן (שדיברנו עליהן קודם). הכולסטרול הכללי נותן את כמות הכולסטרול בסירה ממוצעת. ה LDL  נותן לנו את כמות הכולסטרול על הסירה מסוג LDL וה HDL נותן לנו את כמות הכולסטרול על הסירה מסוג HDL. אבל כבר הבנו קודם שמה שמשפיע על היצרות העורקים הוא בכלל לא כמות הכולסטרול שנמצאת על הסירות אלא הנזק החמצוני בכלי הדם.

 

אז למה בכלל בודקים את הפרמטרים הללו?
פשוט כי אין בדיקות אחרות, או יותר נכון, יש בדיקות אחרות אבל הן יקרות יותר.
שימו לב למה שאנחנו אומרים כאן – 60% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 נוטלת סטטינים (תרופות להורדת כולסטרול), שבעצם בדיקות הדם שעל בסיסן רשמו להם את התרופה בכלל לא מראות על הכמות האמתית של הכולסטרול בדם ואין להן קשר למחלות לב באמת.

 

ומה כן מומלץ לבדוק?
אם כך אנחנו רוצים לבדוק דברים שיכולים לתת לנו אינדיקציה על כמות הנזק החימצוני בדם והדברים הללו הם:

  1. כמות הכולסטרול הכללית ביחד עם מדד ה A1C.
    אם כמות הכולסטרול הכללית שלנו גבוהה מ 240 וגם ה A1c שלנו גבוה (מעל 5.8) זה שם אותנו בסיכון למחלות לב
  2. כמות טריגליצרידים גבוהה אל מול כמות HDL נמוכה
    ערכי טריגליצרידים גבוהים מ 200 וערכי ה HDL נמוכים מ 30 מראים על סיכון לנזק חמצוני רב
  3. היחס בין הכמות הכללית של הכולסטרול ל HDL. היחס ביניהם צריך להיות 4 או פחות.
    משמע, אם ערכי הכולסטרול הכללי שלי הם: 180 וערכי ה HDL שלי הם 36, על פניו שני הערכים הללו בטווח הנורמה והכל בסדר אבל כשמחלקים 180 ב 36 מקבלים 5 והיחס הזה בעייתי ויכול להצביע על כמות סירות גבוהה ונזק חמצוני (אנחנו מזכירים שכמות סירות, משמע כמות חלקיקי LDL גבוהה, דבר שאנחנו לא יכולים לדעת ע"י בדיקות ה LDL הרגילה בבדיקות הדם).
  4. CRP – הוא חלבון שמופרש מהכבד אל מחזור הדם בשלב דלקתי מתקדם.

אם רמתו גבוהה בדם אנחנו יכולים להיות בטוחים שגם הכולסטרול שנמצא לנו בדפנות העורקים מתחמצן והופך למלט כפי שראינו קודם בתמונות

  1. הדבר האחרון הוא בדיקה ספציפית שנקראת LDL-p

שתפקידה ממש לבדוק את כמות הסירות בדם אבל לצערנו בארץ כמעט ולא ניתן למצוא את הבדיקה הזו וכמעט כל הרופאים לא יתנו לנו הפנייה לבדיקה כזו פשוט כי הם לא יראו בזה צורך.

 

גיליתי בבדיקות הדם שאני בסיכון, מה עושים?
מורידים עכשיו את המדריך החינמי שלנו: "בריאות טבעית לפי ארבעת חלקי הפאזל" ומתחילים לפעול לפיו כבר היום! – להורדת המדריך בחינם לחצו כאן

 

 

לסיכום!
בפוסט של היום נתנו לכם כלים כיצד לאבחן את עצמכם ולדעת האם אתם בסיכון אמיתי למחלות לב והיצרות עורקים ואם כן, מה לעשות אם זה.

הנטייה של הבריאות הטבעית היא תמיד לחפש את שורש הבעיה ואת המקור האמיתי לבעיה וכך היא עושה גם בכל הקשור לבעיות לב והיצרות עורקים!

 

מקווים שקיבלתם ערך רב 

האחים גיל – בריאות טבעית!

 

 

על ידי האחים גיל ב  בריאות טבעית, כולסטרול סגור לתגובות על כל האמת על כולסטרול ושומן רווי